סייפ ואי טרוול בע"מ נ' אבו נסרה ואח'

פסק - דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

התובעת הינה חברה לתיירות ונסיעות ועוסקת במכירת כרטיסי טיסה ושירותי תיור.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת סיפקה לנתבעים חבילת תיור מיום 7/8/03 על סך 19,038 ₪, אולם התמורה לא שולמה ולפיכך הוגשה התביעה שלפניי.

הנתבעים 1 ו-2, הינם בעל ואישה, הנתבעים 3-5 הינם ילדיהם הקטינים אשר נתבעו באמצעות הוריהם כמי שאף עשו שימוש בכרטיסים נשוא התביעה.

הנתבעים מכחישים כי חייבים סכום כלשהו לתובעת. לטענתם, לא היו צד לעסקה עם התובעת, אלא מי שהזמין את הכרטיסים עבורם, היה מר מורד סבאג, בידיעה ואישור התובעת. עוד טענו, כי מר סבאג חתם על שטר חוב בגין העסקה. לטענתם חבילה הוזמנה וסופקה בהתאם לדרישת מר סבאג ולא בהתאם לדרישתם והם לא היו צד לעסקה.

הנתבעים הגישו בקשה למשלוח הודעה לצד שלישי, במסגרתה טענו, כי אם תוטל עליהם חבות כלשהי הם יהיו זכאים לשיפוי מהצד השלישי. ביום 13/4/09, מחקה כבוד הרשמת שרקאוי את הבקשה למתן רשות למשלוח הודעה לצד שלישי.

ראיות

מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר מוניר דיראוי, מנהל התובעת. מטעם הנתבעים הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבעים 1 ו-2. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

לאחר שקילה ובחינה של הראיות שהוצגו לפניי, אני קובעת, כי דין התביעה להתקבל.

הנתבעים אינם מכחישים, כי עשו שימוש בכרטיסים אותם סיפקה התובעת. מפנה לעדות הנתבע מס' 1, עמ' 6 שורות 1-4 ולעדות הנתבעת מס' 2, עמ' 6 שורות 22-23. משהודו הנתבעים, כי עשו שימוש בכרטיסים אותם סיפקה התובעת, ומשאין מחלוקת שהתמורה בגין כרטיסים אלו לא שולמה, אזי, אנו נמצאים במצב של הודאה והדחה ועל כתפי הנתבעים עובר הנטל להראות מדוע בנסיבות העניין, על אף כאמור שנהנו מהכרטיסים אותם קיבלו מהתובעת, לא מוטלת עליהם החובה לשלם עבורם. הנתבעים לא עמדו בנטל זה.

טענת הנתבעים הינה, כי צד ג', מורד סבאג, הוא זה שהזמין את הכרטיסים, והם נרכשו על ידו ועל כן לשיטתם חובת התשלום מוטלת עליו. לא הוצגה לעיוני כל אסמכתא התומכת בכך, ואף טענה זו נשמעת בלתי סבירה שצד שלישי מחליט עבור הנתבעים להיכן ייסעו ומתי, ללא כל שיתוף פעולה מצד הנתבעים.

הנתבע מס' 1, טען, כי רכישת הכרטיסים על ידי מר מורד סבאג, היתה על חשבון חוב שהיה חייב מר מורד כלפיו. לא הומצאו כל אסמכתאות באשר לחוב זה, לא הוצגה לעיוני כל התחשבנות שנעשתה בין הצדדים או כל תביעה שהגיש הנתבע מס' 1 כנגד מר מורד בגין חוב כלשהו.

משלא הוכח קיומו של חוב מצד מר מורד לנתבע, אף לא הוכח הטעם שבשלו טענו הנתבעים, כי מר מורד רכש עבורם את הכרטיסים. יתרה מזאת, גם לו הייתי מקבלת את הטענה שקיים חוב למר מורד כלפי הנתבע 1, וגם אם מר מורד היה מופיע היום ומאשר זאת, אין בכך כדי להעלות או להוריד לתביעה שלפניי. מערכת היחסים בין הנתבע מס' 1 ומר מורד, אינה מעניינה של התובעת. משסיפקה התובעת לנתבעים כרטיסי טיסה ומשנהנו הנתבעים מכרטיסים אלו, ומשלא שולמה התמורה עבורם, אזי, התובעת זכאית לתשלום עבור הכרטיסים מהנתבעים. באם יש לנתבעים טענות באשר לחוב של מר מורד כלפיהם, עליהם להפנות טענות בעניין זה כלפי מר מורד.

מנהל התובעת העיד לפניי ומסר, כי הנתבע מס' 1 הופיע לפניו והזמין כרטיסים עבורו ועבור אשתו וילדיו. עוד העיד מנהל התובעת כי התמורה בגין הכרטיסים לא שולמה. עדותו הותירה עלי רושם אמין ונתמכה במסמכים שהציג. הנתבעים אינם חולקים על כך שהכרטיסים סופקו על ידי התובעת ושהתמורה לא שולמה, וכאמור טענתם, כי צד ג' התחייב לשלם עבורם. הנתבעים אף אינם חולקים גם על גובה החוב הנטען.

מנהל התובעת נחקר לגבי צד ג' מר מורד סבאג. מנהל התובעת הכחיש היכרות אישית עם צד ג', והכחיש שיש יחסים כלשהם איתו (עמ' 4 שורות 29-31, עמ' 5 שורות 1-2). מנהל התובעת אף הוסיף ואמר, כי מר סבאג ידוע עם תיקים גדולים של אי תשלום. לאור עדות זו, אין זה סביר בעיניי שמנהל התובעת שאינו מכיר באופן אישי את מר סבאג ואשר אף יודע, כי מר סבאג ידוע שאינו משלם, יסכים לספק לו את הכרטיסים ללא קבלת תשלום או התחייבות כלשהי ולא מצאתי כל טעם סביר או הצדקה שהתובעת תמסור כרטיסים למר מורד עבור צדדי ג' הם הנתבעים, ללא קבלת כל אסמכתא או אישור, כי מי שאמור לשאת בתשלום עבור הכרטיסים, זה אותו צד ג', מר מורד שהכרטיסים לא הונפקו לטובתו.

מצאתי את גרסתם של הנתבעים לא סבירה והם לא עמדו בנטל להוכיח טענתם מדוע בנסיבות המקרה אין עליהם לשלם בעבור הכרטיסים מהם נהנו.

הנתבעים טענו, כי בכל מקרה יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים 2-5, מאחר ונתבעים אלו לא הזמינו את כרטיסי הטיסה מהתובעת. איני מקבלת טענה זו ככל שמתייחסת לנתבעת 2. גם אם הנתבע מס' 1 הוא זה שפיזית הזמין את הכרטיסים, אזי ההזמנה נעשתה גם עבור אשתו וילדיו, ומעצם העובדה שאשתו - הנתבעת 2, כפי שאף אישרה לפניי, עשתה שימוש בכרטיסים ונסעה לחו"ל באמצעותם, אזי בהתנהגותה אני רואה אותה כמי שהתקשרה אף היא עם התובעת לרכישת הכרטיסים ובעלה הנתבע מס' 1 פעל גם עבורה ומטעמה. לא זו אף זו, גם מכוח דיני עשיית עושר שלא במשפט, אני רואה אותה כמי שנהנתה מהכרטיסים ועל כן חבה בתמורתם.

באשר לנתבעים 3-5, מדובר בקטינים אשר עשו שימוש בכרטיסים ונהנו מהם ונתבעו באמצעות הוריהם שהינם האפוטרופוסים שלהם, ועל כן על הוריהם מוטלת חובת התשלום גם בגין כרטיסים אלו, כמי שהזמינו עבורם את הכרטיסים וכמי שכאמור הינם האפוטרופוסים שלהם. מאחר וכאמור במועד ההתקשרות הנתבעים 3-5 היו קטינים מתחת לגיל כשרות המשפטית, אני מורה שהתביעה האישית נגדם תדחה.